יום שני, 29 בנובמבר 2010

עורכי דין נועם קוריס ושות' הגיש תביעה ייצוגית נגד בנק יהב והלמן אלדובי

התובע הייצוגי באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' הגיש תביעה ייצוגית נגד בנק יהב והלמן אלדובי בטענה להטעיית לקוחות

לטענת התובע, בנק יהב והלבן אלדובי הפרו את תקנון קופת הגמל בכך שנמנעו לשלם את הריביות כמתחייב על פי התקנון.

התובע באמצעות משרד נ. קוריס ושות' טוען בנוסף, כי יהב ואלדובי הפרו גם את התקנונים של לפחות שש קופות גמל (חריש, ערד, רותם, תל"ם, עומרים ויהבית), גבו כספים שלא היו רשאים לגבות, על פי הוראות התקנונים, והפרו את חובת הנאמנות שלהם כלפיו וכלפי יתר העמיתים בכך שנקטו בפעולות נוספות שיש בהן הטעיה חמורה כנגד העמיתים בקופה, בקשר עם תקנוני הקופות.

התובע הייצוגי מבקש להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא מייצג ככל עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי המשיבים בין השנים 2004-2009, וטוען כי עמיתים אלו יהיו זכאים לקבל החזר בגין הכספים שנגבו מהם שלא כדין, בכל החודשים בהם בוצעה הפקדה או העברה על ידם, הפסידו הקופות כספים, בניהולם של יהב ואלדובי. בסך הכל מעריך התובע הייצוגי את נזקם של התובעים בכ-12 מיליון שקל.

בנוסף, מבקש התובע מבית המשפט להורות לבנק יהב ולהלמן אלדובי להימנע מלהטעות בפרסומיהם את הציבור בכללותו ואת עמיתי הקופות בפרט, ולהוציא תחת ידו צו האוסר על הנתבעים לפרסם את תקנוני הקופות, כפי שהם מפורסמים, ללא אזהרה ו/או הבהרה מפורשת לגבי אי תשלום ריבית קופה וחיוב בהשתתפות בהפסדי קופה, בדרכם של המשיבים לנהל את הקופות, בניגוד להוראות מפורשות של התקנונים.

עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי, מסר ל"כלכליסט": "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים". קוריס הוסיף כי "הפרסומים הם כאלה שהנתבעים חייבים לפרסם לפני שמשקיעים אצלם כספים, לפי חוק קופות הגמל בתקנונים, אבל שכשמשקיע רוצה להשקיע אצלם, תנאי התוכנית שהם מספקים לו פשוט לא נכונה ומטעה והמשקיעים מגלים זאת רק בדיעבד".

איתי הר אור
כלכליסט
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3237904,00.html

יום שני, 22 בנובמבר 2010

נ. קוריס ושות כותבים על ספאם בפייסבוק

ספאם בפייסבוק Facebook

ב- 4 לפברואר 2004, הקים מר מארק צוקרברג, סטודנט יהודי מאוניברסיטת הרווארד את אתר הפייסבוק. האתר למעשה מאפשר לגולשים ליצור רשימת חברים ולשתפם באינפורמציה שונה  וכן להצטרף לקבוצות חברתיות ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה.
האתר בנוי ברובו מאפליקציות שונות, אליהן ניתן להצטרף לפי בחירה, אתר הפייסבוק משמש עד ליום זה למוקד משיכה של ספאמרים, המבקשים לשלוח הודעות ספאם דרך האתר ודרך כך לנסות ולגבור על הוראות החוק בדרכים שאף הם אינם עומדים בדרישות החוק. כפי שיבואר להלן, לא פעם התגלו אפליקציות שונות המופעלות באתר הפייסבוק, על ידי מפעילים חיצוניים, כמוקש לקבלת פרטים אודות חשבונות האימייל של משתמשי האתר, לצורך עשיית שימוש מסחרי בחשבונות האימייל.
המחשה לניצול אתר הפייסבוק כמרכז להימצאות חשבונות אימייל רבים, וכאפליקציה לשליחת מסרים אלקטרוניים התקבלה זה מכבר כאשר בית המשפט האמריקאי הרשיע את אדם גורבז ממונטריאול בניצול אתר הפייסבוק לצורך "דייג" של חשבונות משתמשים. באמצעות חשבונות אלו הצליח המורשע לשגר מיליוני הודעות ספאם למנויים, הוא חויב לשלם לפייסבוק סכום של 873 מליון דולר.

למאמר המלא: ספאם בפייסבוק

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

ככה יעשה לאיש אשר יזרוק נעל על הנשיאה ביניש

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
בפני כב' השופטת מוסיה ארד – נשיאה
        כב' השופט יעקב צבן – סגן נשיא
        כב' השופט משה סובל
ע"פ 11488-08-10
16 נובמבר 2010





המערער

ע"י ב"כ עו"ד דוד ונטורה

נגד


המשיבה

מדינת ישראל
ע"י עו"ד יובל קפלינסקי
מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)



כללי
1.     ערעור על חומרת העונש שהוטל על המערער בגזר דין של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא שמעון פיינברג).
המערער הורשע בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין; זילות בית משפט, עבירה לפי סעיף 255 לחוק העונשין, ונגזר עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 3 שנים החל מיום מעצרו ומאסר על תנאי לתקופה של שנה.
הערעור כוון תחילה כלפי הכרעת הדין וגזר הדין, אך במעמד הדיון בערעור חזר בו המערער מהערעור ככל שהוא נוגע להכרעת הדין וטען לעניין העונש בלבד.   

כתב האישום
2.     על פי האמור בכתב האישום שבו הורשע המערער, הגיע המערער ביום 27.1.10 לאולם דיונים בבית המשפט העליון, שבו התקיים באותה עת דיון בראשות כב' נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. המערער התיישב באולם, ולאחר מכן קם לפתע ממקומו, והשליך לעבר הנשיאה ביניש את אחת מנעליו, תוך שהוא צועק לעברה "מושחתת, הרסת לי את החיים". הנעל פגעה בראשה של הנשיאה, בסמוך לעינה השמאלית. כתוצאה מכך נפלה הנשיאה על הארץ, משקפיה נשברו, נגרמו לה חבלות במצחה ובאפה והיא דיממה מאפה.

ההליך בעניין העונש בבית משפט קמא
3.     בבית משפט קמא טענה המשיבה כי המערער אמנם הודה בחלק מרכיבי העבירות שבהן הואשם, אך לא לקח אחריות מלאה על מעשיו ולא חסך זמן שיפוטי. עוד נטען כי המערער הורשע בכך שפגע פגיעה פיזית בנשיאת בית המשפט העליון, אחד מסמלי השלטון במדינת ישראל, וכי עשה כן במהלך דיון משפטי. לדברי באת כוח המשיבה, המערער, שביצע את מעשיו חרף אבטחה שהייתה במקום, וחרף העובדה שבאותה עת היה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, הוכיח בכך כי אין לו מורא מפני החוק. כמו כן, למערער עבר פלילי הכולל מספר עבירות אלימות, שבוצעו לאורך מספר עשורים, דבר המעיד אף הוא על מסוכנותו ועל כך שבמקרה הנוכחי, בניגוד לעבר, יש למצות עימו את הדין. באת כוח המשיבה הוסיפה כי מיצוי הדין עם המערער נדרש גם על מנת להרתיע אחרים מפני ביצוע מעשים דומים, וזאת, נוכח קיומה והתגברותה של תופעת הפגיעה באנשי ציבור.
לתמיכה בטענותיה הפנתה באת כוח המשיבה למספר פסקי דין שבהם נגזרו עונשים שנעו בין 4 חודשי מאסר בפועל ל- 14 חודשי מאסר בפועל על נאשמים שהורשעו באיום על שופטים.
לבסוף טענה המשיבה כי אין חולק כי למערער נסיבות אישיות קשות. עם זאת, לדבריה, בכך אין כדי לייתר את הצורך להרתיע את המערער ואחרים מפני ביצוע מעשים דומים כלפי שופטים.
נוכח זאת, ביקשה באת כוח המשיבה להשית על המערער עונש שלא יפחת מ- 3 שנות מאסר בפועל.

4.     המערער העיד לעניין העונש ואף העיד עדים נוספים לעניין זה.
עדות המערער נסבה בעיקר סביב האירועים שהובילו אותו, לטענתו, לביצוע העבירות נשוא כתב האישום. בכלל זה פירט המערער בהרחבה את תולדותיו של סכסוך חריף שניטש מזה זמן רב בינו לבין גרושתו. לדבריו, סכסוך זה, שהיבטים שונים שלו התבררו בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כמו גם החלטות שגויות, לגישתו, שהתקבלו בעניין על ידי השופט שדן בעניינו, בצירוף התנהלות בלתי מקצועית מצד עורכי דין שייצגו אותו בהליכים אלה, הביאו אותו למצב כלכלי, אישי ונפשי קשה ביותר. מצב זה, שכלל, בין היתר, נתק משניים מילדיו ומנכדיו, הוא שהוביל אותו למצב של חוסר אונים ולביצוע המעשים שבהם הורשע.    
שניים מחבריו של המערער העידו על ההשקעה הרבה שהשקיע המערער בחינוך ילדיו ועל העזרה הרבה שהושיט לאחד מהם, שנאלץ להתמודד עם מחלת הסרטן.
בנוסף, העיד אחד מבניו של המערער על הקשיים הרבים מהם סובלת משפחת המערער. בנו של המערער אף שלח מכתב לנשיאה ביניש (שהוגש כמוצג מטעם המערער), שבו התנצל בשם אביו על מעשיו ותיאר את מצבו הקשה של האב ומשפחתו.
מטעם המערער הוגשו גם מספר מוצגים הנוגעים להליך האמור בבית המשפט לענייני משפחה. בין היתר הוגש תסקיר שנערך בעניין שניים מילדיו של המערער, שממנו ניתן ללמוד על הפגיעה שנגרמה לילדיו כתוצאה ממעורבותם בסכסוך בינו לבין גרושתו. בנוסף, הוגשו מסמכים המעידים על הטיפול המסור שהעניקו המערער ובנו לקרובת משפחתם שסבלה מבעיות רפואיות קשות. 
לאחר דברים אלה טען הסנגור כי את מעשי המערער, חמורים ככל שיהיו, יש לבחון על רקע דברי המערער, המעידים על מצבו הקשה בעת ביצוע המעשים ועל אוזלת יד המערכת בטיפול בעניינו. כמו כן, יש לבחון את המעשים על רקע התנהלותו הבעייתית, לדבריו, של השופט בבית משפט למשפחה. הסנגור הוסיף כי העונש שמבקשת המשיבה להשית על המערער הוא חסר תקדים. לעניין זה הפנה הסנגור לת.פ 2359/04 מדינת ישראל נגד אזולאי (להלן – פסק דין אזולאי), שבו גזר בית משפט השלום בראשון לציון עונש של 8 חודשי מאסר בפועל על נאשם שניסה להשליך את דוכן העדים על שופט. לבסוף הפנה הסנגור לכך שהמערער עצור מאז חודש ינואר 2010 וביקש כי בית המשפט יסתפק בתקופה זו.

5.     גזר הדין של בית משפט קמא:
בגזר דינו ציין בית משפט קמא כי התרשמותו היא שלמערער נעשה משפט צדק בבית המשפט לענייני משפחה וכי בטענות המערער בנוגע להליכים המשפטיים שבהם היה מעורב אין כדי להפחית מחומרת התקיפה הבוטה שביצע. מדובר במעשה חמור מכמה היבטים. ראשית, התקיפה תוכננה מראש ובוצעה כלפי מי שעומדת בראש המערכת המשפטית, במהלך דיון באולם בית המשפט, דבר שהוא בגדר קריאת תגר על המערכת המשפטית כולה. "מדובר בזילות בית המשפט בדרגה הגבוהה ביותר. המחוקק קבע עונש מקסימום של 3 שנות מאסר בגין עבירה זו, ויש לשוות עונש מירבי זה לנגד עינינו בבואנו לגזור את הדין במקרה הנדון". בנוסף, מדובר בפגיעה גופנית בנשיאה ובפגיעה בכבודה.
צוין כי למערער עבר פלילי הכולל 8 הרשעות קודמות, בעיקר בעבירות אלימות, וכי העבירות שבביצוען הורשע המערער במקרה הנוכחי בוצעו בעת שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי כתוצאה מעבירת איומים שבביצועה הורשע בשנת 2007, דבר המעיד כי המערער אינו נרתע מאימת הדין. יתרה מכך, המערער אמנם הודה ברכיבים מסוימים בעבירות שביצע, אך כפר באחרים. כמו כן, המערער אמנם הביע צער על הפגיעה בנשיאה, אך לא הביע חרטה כנה על מעשיו, ואף התעקש לזמן את הנשיאה לעדות על מנת להביכה עוד יותר. בנוסף, המערער אמנם העיד עדים שסיפרו על מעשי חסד שעשה עם אדם שסבל ממחלה קשה, אך נסיבה זו, כמו גם נסיבות אחרות לקולא שלהן טען המערער, מתגמדות נוכח חומרת העבירות שבביצוען הורשע.    
אשר לרמת הענישה, הודגש כי מעשיו של המערער חמורים יותר מהמעשים שנידונו בפסקי הדין שאליהם הפנתה באת כוח המשיבה, שכן המערער לא הסתפק בעלבונות ואיומים. עוד קבע בית משפט קמא כי יש לאבחן את פסק הדין האמור בעניין אזולאי מהמקרה שלפניו, שכן בעניין אזולאי דובר בעונש שהוטל במסגרת הסדר טיעון, שכלל הודאה מצד הנאשם ושהביא בחשבון את העובדה שהנאשם כבר נתון במאסר בגין הרשעה אחרת. כמו כן, בעניין אזולאי דובר במעשה אלימות שבוצע כתגובה ספונטנית לגזר דין שהוקרא בפני הנאשם. 
לבסוף ציין בית משפט קמא כי "אסור שמקרה שכזה או דומה לו יחזור על עצמו. העונש חייב למלא את הייעוד של ההרתעה האישית כלפי הנאשם שבפנינו וגם את הייעוד של ההרתעה הציבורית למען יראו וייראו".
         
הערעור
6.     בכתב הערעור חזר המערער על תיאור הסכסוך האמור בינו לבין גרושתו, על תיאור העוולות שנגרמו לו, לטענתו, על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ועל תיאור המצב הקשה שאליו נקלע, לדבריו, כתוצאה ממאורעות אלה.
לטענת המערער, העונש שנגזר עליו "חורג מכל פרופורציה בחומרתו". לעניין זה טען הסנגור כי הטלת עונש חמור יתר על המידה על המערער תביא למצב שבו יסבור הציבור כי בית המשפט בא עימו חשבון על כך שפגע באחד משופטיו. כמו כן, לטענת המערער, בית משפט קמא לא ייחס משקל לנסיבות החריגות שהביאו את המערער לבצע את המעשים שבביצועם הורשע. עוד טען המערער כי "עברו הפלילי ברובו הוא רחוק ואילו עברו הפלילי הקרוב כולו תוצאה של אותה התדיינות מול בית המשפט לענייני משפחה...".    

7.     בדיון לפנינו טען הסנגור כי אין חולק על חומרת מעשיו של המערער. עם זאת, לדבריו, היה מקום להביא בחשבון כי המערער פעל כפי שפעל מתוך תחושה של חוסר אונים ומתוך מחשבה שנדרס על ידי המערכת וכי אין המערער דומה למי שביצע עבירה ממניעים אופורטוניסטיים. עוד טען הסנגור כי אין בסיס לקביעת בית משפט קמא לפיה למערער נעשה צדק בבית המשפט לענייני משפחה וכן כי לא היה מקום לשקול כנסיבה לחומרה בגזר הדין את התעקשותו להעיד את הנשיאה, שהייתה רשומה כעדת תביעה בתיק. לבסוף חזר הסנגור על טענתו לפיה העונש שהוטל על המערער חורג מרף הענישה הנוהג והוסיף כי על בית המשפט להראות כי ביכולתו לגלות רחמים גם כלפי מי שפגע בו.

8.     בא כוח המשיבה מצדו ציין, כבר בתחילת דבריו, כי עמדת המשיבה היא כי יש מקום להקלה בעונשו של המערער. לדבריו, קביעותיו של בית משפט קמא לגבי חומרת מעשהו של המערער נכונות, כך שהמערער, גם נוכח עברו הפלילי, ראוי לעונש של מאסר בפועל, שיהיה "ממושך, כואב, אפקטיבי, מרתיע ומגונן". עם זאת, בא כוח המשיבה ציין כי עברו הפלילי של המערער הוא ברובו ישן, כי אף עונש נמוך יותר משלוש שנות מאסר יכול שיהיו לו התכונות שנמנו לעיל וכי עונש מעין זה "לא יהיה בגדר עונש קל יותר כי אם עונש כבד פחות".

דיון והכרעה
9.     לאחר עיון בחומר הרלוונטי ושקילת עמדות הצדדים, החלטנו לקבל את הערעור ולהקל במידה מסוימת בעונשו של המערער.

10. המעשה שביצע המערער אכן מופלג בחומרתו. מדובר באירוע אלימות שכוון נגד נשיאת בית המשפט העליון במהלך דיון בבית משפט. הפגיעה כוונה אל ראש הרשות השופטת שהיא אחת מרשויות השלטון במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. חומרת המעשה נעוצה גם באלימות שבה הוא בוצע וכן בזילות החמורה של בית המשפט. כמו כן, אירוע האלימות הנידון מצטרף לגל האלימות הגואה בחברה ומחייב ענישה ממשית, חמורה ומרתיעה. לפיכך, תמימי דעים אנו עם בית משפט קמא אשר ראה לנכון להטיל על המערער עונש של מאסר ממושך.  

11. עם זאת, כפי שאמר בהגינות בא כוח המשיבה, גם עונש מאסר בפועל מופחת מהעונש המירבי הקבוע בחוק, עונה על מטרות הענישה במקרה הנידון. כמו כן, העבר הפלילי של המערער פורט אמנם בגזר דינו של בית משפט קמא תוך ציון מספר ההרשעות הקודמות אך לא הובהר בו כי מדובר בעיקר בהרשעות ישנות.

12. בנוסף, העונש שהוטל על המערער הוא עונש חמור ביחס לענישה הנוהגת בעבירות שבביצוען הורשע המערער ובעבירות של תקיפת עובדי ציבור בכלל ושופטים בפרט. זאת, אף אם נביא בחשבון את מאפייניו הייחודיים של המקרה הנוכחי.
בע"פ 711/86 מויאל נ' מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון עונש של 12 חודשי מאסר בפועל שהוטל על נאשם שהורשע בהשלכת ספר לעבר שופטת שגזרה את דינו (הספר פגע בראשה של השופטת).
בע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון עונש של שנתיים מאסר בפועל (בצירוף מאסר על תנאי) שנגזר על נאשם שהורשע בכך שארב לאחד מהדיינים בבית הדין הרבני האזורי שנתנו פסק דין בעניין שבו היה מעורב, הכה אותו באגרופיו בלחי, בגב ובחזה והמשיך במעשה גם כאשר הדיין נס מפניו ללשכתו וגם לאחר שנודע לו מפי פקיד שנכח במקום כי הדיין מחלים באותה עת מניתוח לב פתוח.  
בעניין אזולאי שהוזכר לעיל גזר בית משפט השלום בראשון לציון עונש של מאסר בפועל למשך 8 חודשים (ומאסר על תנאי) על נאשם שהורשע בניסיון להשליך את דוכן העדים על שופט. אמנם, באותו עניין, בשונה מהמקרה הנוכחי, הניסיון לא צלח בשל התערבות המאבטחים. כמו כן, אין מדובר בתקדים מנחה או מחייב. עם זאת, יש בכך כדי ללמד על רמת הענישה הנוהגת.
במספר פסק דין שעסקו באיומים שהושמעו כלפי שופטים, שאוזכרו בגזר דינו של בית משפט קמא, נגזרו על העבריינים עונשים שנעו בין 4 לבין 14 חודשי מאסר בפועל. אמנם במקרים האמורים, בשונה מהמקרה הנוכחי, דובר באיומים שלא הגיעו לכדי מימוש, אך בכך אין די, לגישתנו, כדי להצדיק פערי ענישה כה גדולים בין מקרים אלה למקרה הנוכחי. 
במקרים רבים אישר בית המשפט העליון עונשי מאסר בפועל לתקופות של מספר חודשים בודדים (ולעיתים אף עונשים חמורים פחות) שהוטלו על נאשמים שתקפו עובדי ציבור. זאת, גם כאשר דובר בתקיפות חמורות יותר בהיבט הפיזי מהתקיפה שבה הורשע המערער במקרה הנוכחי (ר' למשל רע"פ 6941/10 מזרחי נ' מדינת ישראל; ע"פ 5646/08 מדינת ישראל נ' טחאן; רע"פ 4166/07 אבריק נ' מדינת ישראל; רע"פ 8728/09 קומע נ' מדינת ישראל).
ברע"פ 6865/97 לדרמן נגד מדינת ישראל אישר בית המשפט העליון עונש של שלוש שנות מאסר בפועל שהוטל על נאשם בעקבות אלימות שנקט כלפי נבחרת ציבור. לדרמן שפך כוס תה רותח על פניה של חברת הכנסת יעל דיין, גרם לה לכוויות קשות והורשע בעבירה של גרימת חבלה חמורה ולא בתקיפה בלבד. בית המשפט ציין כי הרקע למעשה היה אידיאולוגי וכי לדרמן פעל בעקבות תכנון מוקדם ובזדון. עברו הפלילי של לדרמן היה מכביד ביותר וכלל, בין היתר, הרשעה בעבירת רצח. לדרמן כפר במעשים שיוחסו לו והורשע לאחר ניהול הוכחות. עם כל החומרה שיש לייחס למעשיו של המערער, דומה כי מעשהו של לדרמן היה חמור יותר, במידה שיש בה כדי להשליך על התגובה העונשית הראויה בכל אחד מהמקרים.

13. נוכח האמור לעיל, ובשים לב גם לנסיבותיו האישיות של המערער, שאינן קלות; לכך שעברו הפלילי של המערער הוא ברובו ישן; לכך שהמערער הודה בשלב מוקדם במרבית המיוחס לו; לכך שאמנם מדובר באירוע חמור, אך אין מדובר בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות או בגרימת חבלה חמורה, החלטנו לקצר את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, כך שהמערער יירצה עונש של מאסר בפועל לתקופה של שנתיים מיום מעצרו. שאר חלקי גזר דינו של בית משפט קמא יעמדו בעינם.

ניתן היום,  ט' כסלו תשע"א, 16 נובמבר 2010, במעמד המערער ובא-כוחו.
`


מוסיה ארד, נשיאה

יעקב צבן, סגן נשיא






יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

נועם קוריס באינטרנט

נועם קוריס בבלוג בלי שם

ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...נועם קוריס » אהבתי
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...נועם קוריס » עורכי דין
בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה ...נועם קוריס » 2010 » נובמבר
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים עע"ם 8796/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר המערערת: ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10636/02 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל העותרים: 1. ...נועם קוריס » משרד עורכי דין
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...נועם קוריס | עמוד 3
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...נועם קוריס | עמוד 2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 432/10 בפני: כבוד השופט א ' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד
השופט א' א' לוי: בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין, ירי באזור מגורים, היזק לרכוש וחבלה בכוונה ... נועם קוריס » Blog Archive » 3502/10 – משה ברגמן נ. אריה וירצבורגר
השופט א' גרוניס: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים , נתן ביום 8.4.2010 פסק דין ארוך ומקיף במסגרת ערעור וערעור ...
העתירה שלפנינו הוגשה בשמן של שתי עותרות, אזרחיות זרות, אשר בפברואר 2010 נעצרו ברמאללה, המצויה בשטח A, הועברו לישראל והוחלט להרחיקן מישראל ...נועם קוריס » Blog Archive » 7757/10 – יעקב אליאס נ. כב' השופט משה ...
השופט ח' מלצר: 1. העותר הוא התובע ב-תא"ק 10965-09-09 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (להלן: ההליך האזרחי). ככל שניתן להבין מן העתירה, ... נועם קוריס » Blog Archive » 133/10 – צביאל רופא נ. מר בנימין ...
הנשיאה ד' ביניש: העתירה שלפנינו הינה לקבלת סעד מבית משפט זה שיורה לבטל את "הסדר האזוריות" בכל הנוגע לאשפוז פסיכיאטרי המאפשר אשפוז של חולה רק ...
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...נועם קוריס | נועם קוריס
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...נועם קוריס עורך דין | נועם קוריס
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...admin | נועם קוריס
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...נועם קוריס | נועם קוריס
כתיבת תגובה לבטל. האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים. שם *. אימייל *. אתר. התגובה שלך. תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> ...שלום עולם! | נועם קוריס
שלום, זו תגובה. כדי למחוק תגובות, צריך רק להכנס למערכת, ולהציג את התגובות של הפוסט. שם יש אפשרויות למחיקה ועריכה של תגובות. ...נועם קוריס
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. ...נועם קוריס » 2010 » נובמבר
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7757/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' דנציגר העותר: יעקב ...נועם קוריס » כללי
בבית המשפט העליון בר"ם 3502/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר המבקשים: 1. משה ברגמן 2. מעונות עובדים בקרית משה אגודה ...נועם קוריס » אינטרנט
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...נועם קוריס
מתי משלוח דואר זבל יכול להגיע לכדי הטרדה וניצול לרעה של חופש הביטוי/ ארז פרסי, עו"ד, משרד נ. קוריס ושות' עורכי דין לאחרונה נחשפה פרשה מדאיגה ...
נועם קוריס » אודות
ארכיון. 2010. קטגוריות. אהבתי (3); אינטרנט (5); ארכיון (70); כללי (70); כתבות (3); משרד עורכי דין (4); נועם קוריס (5); עורכי דין (69); פייסבוק (3) ...
נועם קוריס » 2010 » נובמבר
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7757/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' דנציגר העותר: יעקב ...
נועם קוריס | עמוד 3
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
נועם קוריס » כללי
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7757/10 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' דנציגר העותר: יעקב ...
נועם קוריס | עמוד 2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
נועם קוריס » פייסבוק
בית המשפט קבע: לבקשת עורכי דין נועם קוריס ושות' ניתן צו הטרדה מאיימת נגד מטרידן ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים. בהחלטה שהותרה לפרסום בימים ...
נועם קוריס » אינטרנט
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...
נועם קוריס » ציטוטים
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...
נועם קוריס » אהבתי
ציטוטים – ציטוט – ציטטות בהיסטוריה מגיעה תמיד השעה שבה מי שמעז לומר ששתיים ועוד שתיים הן ארבע משלם בחייו. המורה יודע זאת היטב. והשאלה איננה מהו השער או מהו ...

הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...
נועם קוריס » צור קשר
צור קשר. ארכיון. נובמבר 2010. קטגוריות. אהבתי (1); אינטרנט (2); ארכיון (67); כללי (67); כתבות (1); משרד עורכי דין (1); נועם קוריס (2); עורכי דין (66)
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...
נועם קוריס » משרד עורכי דין
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/ ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק ...
השופט א' א' לוי: בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק שלא כדין, ירי באזור מגורים, היזק לרכוש וחבלה בכוונה
הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/. ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות' , עורכי דין. התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים
השופט א' גרוניס: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים , נתן ביום 8.4.2010 פסק דין ארוך ומקיף במסגרת ערעור וערעור ...
השופט א' א' לוי: בתאריך 28.12.09, בעת שנהג ברכב שבבעלותו, נמצא המערער מחזיק באקדח טעון בתחמושת במצב נצור, מבלי שהיה מורשה לכך. המערער הודה בעובדות שיוחסו לו ...
העתירה שלפנינו הוגשה בשמן של שתי עותרות, אזרחיות זרות, אשר בפברואר 2010 נעצרו ברמאללה, המצויה בשטח A, הועברו לישראל והוחלט להרחיקן מישראל ...
השופט ח' מלצר: 1. העותר הוא התובע ב-תא"ק 10965-09-09 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (להלן: ההליך האזרחי). ככל שניתן להבין מן העתירה, ...
הנשיאה ד' ביניש: העתירה שלפנינו הינה לקבלת סעד מבית משפט זה שיורה לבטל את "הסדר האזוריות" בכל הנוגע לאשפוז פסיכיאטרי המאפשר אשפוז של חולה רק ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 333/10. Read full article | No Comments · 8445/06 – סטיבן זלצמן נ. ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. בג"ץ 10636/02. לקרוא את ההמשך ←. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10539/09. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7899/10 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: יצחק ...
הבלוג החדש של נועם קוריס עולה לאוויר ומברך את כל הגולשים העוקבים אחרי הבלוג. קטגוריות: כללי, נועם קוריס, נועם קוריס ארכיב, נועם קוריס ושות', ...
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10539/09. קטגוריות: ארכיון, כללי, עורכי דין, פסקי דין | להגיב ...
השופטת ע' ארבל: לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' שידלובסקי-אור), במסגרתו התקבלה בחלקה תביעה שהגישה
המשיבים: 1. עז' המנוח זידאן שופאניה. 2. שיראז סאלח זיגאן שופאניה. 3. נרין סאלח זידאן שופאניה. 4. האני זידאן שופאניה. 5. הניה זידאן שופאניה ...
השופט ח' מלצר: 1. לפנינו עתירה לביטול צו גירוש שהוצא כביכול כנגד העותר מס' 1 ( להלן: העותר), תושב הרשות הפלסטינית, המרצה עתה עונש מאסר בישראל ...
המשיבים: 1. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה – מחוז. ירושלים. 2. רשות הרישוי של הועדה המקומית לתכנון. ולבניה, ירושלים ...
בפני ערעור על החלטת כב' הרשם ג' שני, מיום 3.8.2010, במסגרתה התקבלה חלקית בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, שהוגשה במסגרת ע"א ...
בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 12.9.2010 (בש"א 6588/10) בה נדחתה בקשתם של המערערים להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
השופט א' רובינשטיין: א. שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 17.1.08 בתיקים בד"א 98/06 ובד"א 111/06.
השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט לנוער בחיפה (השופט אליקים ) מיום 30.11.09 בתיק ת"פ 20793-07-09, בגדרו נגזרו על המערער ...
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (השופטת ע' מילר), מיום 14.10.2010, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. ...
בפני: כבוד השופט י' עמית. המערער: המוסד לביטוח לאומי. נ ג ד. המשיבים: 1. צורי דדוש. 2. רות דדוש. 3. רפי קעטבי. 4. יעקב לבאן ...
השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשתו של העותר, סמנכ"ל בכיר הנדסה ורישוי במשרד התקשורת, כי נורה למשיב, מנכ"ל משרד התקשורת, ...
השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטת וילנר ) בא' 819/06 מיום 1.5.08, בגדרו נקבע שלמערערת אין עתה זכויות ...
השופטת מ' נאור: 1. בית המשפט לעניינים מינהלים בתל אביב-יפו (השופט ע' מודריק) דחה עתירה מינהלית שהגישו המערערים על כך שלא ניתנה להם הקלה של ...
העותרים: 1. ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלוחים הבינלאומיים. 2. לשכת סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים חיפה והצפון ...
העתירה העלתה לבחינה נושאים שונים הקשורים בדרך הטיפול של לשכות משרד הפנים בבני האוכלוסיה הערבית בדרום הארץ, הנזקקים לשירותיהן בענייני אשרות ...
השופט א' א' לוי: 1. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את המערער, בתום שמיעתן של ראיות, בעבירות מין במשפחה, ניסיון לעבירות מין ומעשים מגונים ...
השופט י' דנציגר: לפנינו ערעוריהם של ארבעה נאשמים מתוך שבעה, המופנים כנגד חומרת העונש שהושת עליהם בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ...
הנשיאה ד' ביניש: 1. בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נצהיר על בטלות החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (הנשיאה ד' ברלינר, השופט ג' קרא והשופטת ת'
השופט נ' הנדל: 1. מונח בפנינו ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בפח 7028/08 (כב' השופטים: י' אלרון, כ' סעב ומ' גלעד) מיום 1.7.2009
השופט א' א' לוי: 1. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירה של מעשה סדום, לפי סעיף 347 בשילוב עם סעיף 345(2) לחוק העונשין, ובהמשך דן אותו
השופט א' א' לוי: המערערת הנה תושבת ישראל ומתגוררת בבית צפאפה בירושלים. המערער הנו אזרח ירדני, שעל פי התיעוד שהציג נכנס ל"אזור" בחודש פברואר ...
השופט א' גרוניס: 1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ר' שטרנברג-אליעז), בגדרה נדחתה על הסף בקשה ...
השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים אלרון, גלעד ורניאל) מיום 30.9.09 בת"פ 1759-01-09, ...הסרת תוצאות מחיפוש זה.

השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים. במסגרת העתירה לצו על תנאי מבקשים העותרים לחייב את המשיבים ליתן טעם מדוע לא יעניקו ...